יגאל צלמונה, אוצר ראשי בינתחומי במוזיאון ישראל ירצה בסדרת התרבות- "האמנות השביעית – על אמנות וקולנוע". בהרצאתו יתאר צלמונה כיצד עיבד לוצ'ינו ויסקונטי לקולנוע את הנובלה מאת תומס מאן, שרבים רואים בה את הגדולה שביצירות הספרות.
את הנובלה "מוות בוונציה" כתב הסופר הגרמני הגדול תומס מאן, חתן פרס נובל, במהלך שנת 1911 והיא נמנית מאז עם החשובות שביצירות הספרות העולמית.
מעשה בסופר מכובד הנופש בוונציה ונפעם מן המפגש עם עלם יפה תואר במידה יוצאת מן הכלל. המפגש הזה מערער את עולם הערכים שלו וסודק את עקרונות תפיסת עולמו. העיר וונציה שמבקשת להסתיר את שקיעתה ובעיקר את המגפה שפרצה בה מתוארת כהשתקפותה החומרית של נפש הגיבור; הוא נעשה שבר-כלי פאתטי ונופח את נשמתו על חוף הים כשהנער היפה הוא החיזיון האחרון שעיניו רואות.
זוהי אמירה עמוקה ומרתקת על המוות, על התשוקה ליופי ועל היסודות האפלים והקמאיים של הנפש ושל התרבות.
ב-1971 הוקרן בבתי הקולנוע הסרט "מוות בוונציה" של לוצ'ינו וויסקונטי, מהגדולים שבבמאי איטליה. תוך שינויים מפליגים שעשה בעלילה יצר וויסקונטי סרט אישי, יפהפה וקודר על ההזדקנות, על אובדן כושר היצירה, על השקר ועל היופי והאמנות.
יגאל צלמונה, האוצר הראשי הבינתחומי של מוזיאון ישראל, יבקש בהרצאתו לחשוף כמה מהסודות שעדיין טמונים ביצירות האלו ואת "השריטה" הייחודית שבבסיס כל אחת מהן. הרקע להרצאה תהיה וונציה-מלכת הימים השוקעת.
לפרטים נוספים:
מחלקת העיתונות, טל. 02-6708935
נועה גבעון
יועצת יחסי ציבור- לוטן תדמיות
טל': 03-5667474
הכותב הינו בלוגר וסטודנט לתקשורת.
